שולחן עבודה למורה הוא למעשה הרהיט היחיד שמורה זקוק לו כדי לעבוד. אם חושבים על כך הרי שזו עובדה מדהימה – כלי העבודה של המורה אינם מחשב או מטול שקפים והוא אינו תלוי בחפצים או רהיטים מלבד כיסא ושולחן עבודה למורה, שיאפשרו לו לעמוד מול הכיתה באופן יותר רשמי ועם חציצה ועמדה משלו.
שולחנות עבודה למורים מוצבים בכיתות, בחדרי מורים, בפנימיות, באוניברסיטאות, במתנ"סים ובחדרי הרצאות. לרוב מדובר על שולחן גדול עשוי מעץ או מתכת או כזה המשלב רגלי מתכת ופלטת עץ או פורמייקה, אם כי גם פלטת פלסטיק קשיח יכולה להתאים לסוג השולחן המדובר. השולחן הרחב אמור להכיל גם לפחות 2 מגירות גדולות שבהם מאחסנים מורים את יומן הכיתה, לוח שנה, סרגלים, עטים, עפרונות ובאופן כללי כלי כתיבה.
שולחן עבודה למורה – מייצר מעמד
לשולחן עבודה למורה חייבת להיות נוכחות מרשימה כיוון שהוא מהווה למעשה סימבול – סמל למעמד המורה ואלמנט המפריד אותו מהקהל שלו, תלמידים צעירים או אפילו קהל מבוגר שבא לשמור הרצאה. יש כיתות או אולמות לימוד שבהם השולחן של המורה או המרצה אפילו ניצב על מעין פודיום מוגבה כדי שגם כשהמורה יושב מאחוריו (ואין סיבה שלא ישב וייאלץ לעמוד לאורך כל השיעור) כל מי שנוכח בחדר יראה אותו. שימו לב שהשולחן לכן צריך להיות גם פונקציונלי, כך שיאחסן את כל הציוד שהמורה נזקק לו בשליפה (שלא כמו יתר האביזרים שלרוב נמצאים בארון הכיתתי), וגם גדול ורחב ומרשים כדי לשדר סמכותיות ומעמד. במיוחד בימינו, שבהם מורים כבר לא נחשבים לאושיות מכובדות, חשוב שלפחות הציוד הבסיסי הזה של המורה – שולחן עבודה למורה – יהיה כזה שמשדר כבוד ומעמד.
שולחנות דו מפלסיים
אפשרות נוספת שהפכה מקובלת היא שולחן עבודה למורה שהוא למעשה בעל מתכונת דו-מפלסית. זאת אומרת – לשולחן הארוך יש משטח שאינו אחיד בגובהו, חלקו גבוה וחלקו נמוך. האפשרויות הגלומות בכך הן לרוב הושבת תלמיד בצמוד למורה, כדי לעקוב טוב יותר אחרי ביצועיו, כעונש או כאלמנט חינוכי אחר.
לא רק רהיט אלא גם מערכת לימוד
אנקדוטה קטנה הקשורה לנושא היא העובדה שאת ערכו של השולחן של המורה הנציחו מבלי לדעת זאת מי שפיתחו מערכת ישראלית ללימוד מקוון שמשמשת גופים כמו עיריית תל-אביב ורשת בתי הספר אורט. באופן הולם במיוחד, גם אם מפתיע, בחרו יוצרי היישום לכנות אותו שולחן עבודה למורה.
